judge gavel

הבלוג והפוסטים שלנו

בבלוג שלנו אנו מעלים פוסטים בנושאים אקטואליים, חשובים 
 או מעניינים בכלל, ומעולמנו המקצועי ומתחומי עיסוקינו במיוחד, או בכלל מעולם המשפט, שכדאי גם ללקוחות, או סתם למי שאינו משפטן, אך מגלה עניין בתחום, לקרוא ולדעת, אפילו אם זה רק לצורכי השכלה וידע כללי

חיפוש

לקוח משרדנו שחלה במחלה קשה (100% נכות) במסגרת עבודתו פנה למשרדנו להגשת תביעה נזקית וזאת כאשר שיעור התגמולים שהוא מקבל ויקבל מהמוסד לביטוח לאומי עולים על 11,000,000 ש"ח.

הלקוח הגיש תחילה, באמצעות משרד עו"ד אחר, תביעה לביהמ"ש המחוזי, אך זו נמחקה מאחר ולא הוגשה חוות דעת רפואית לתמיכה בטענות שברפואה ובנזקים.

כאשר הלקוח פנה למשרדנו כבר התעוררה במלוא חריפותה טענת התיישנות שהעלו הנתבעים ושהתמקדה במועד גילוי הנזק (המחלה ממנה סובל הלקוח) ובשאלת האחריות והחבות, כאשר נטען כי הלקוח ידע על מחלתו ועל הקשר בינה לבין עבודתו שנים ארוכות קודם להגשת התביעה והיה עליו להגישה הרבה קודם לכן.

כן נטען כי הלקוח לא פעל להגיש חוות דעת רפואית, כי הגשת תביעה חדשה לאחר מחיקת התביעה הקודמת מחוסר מעש למעשה, מהווה התנהלות שלא בתום לב וכי בכל מקרה נזקיו של הלקוח "נבלעים" בתגמולים שהוא מקבל ויקבל מהמוסד לביטוח לאומי, כך שהוא לא זכאי, לכאורה, לפיצוי נוסף.

תביעה נפרדת שהגיש המוסד לביטוח לאומי בגין התגמולים שהוא שילם, משלם וישלם ללקוח נמחקה גם היא לאחר שהתקבלה בקשה לסילוק על הסף שהגישו הנתבעים, בין היתר ובעיקר בטענה של התיישנות התביעה.

למרות זאת, ולמרות שהלקוח עצמו כבר איבד אמון ולא האמין שיוכל להצליח בתביעתו - לא אמרנו נואש ופעלנו בנחרצות להגיש תביעה מחדש בשיתוף עם ב"כ המוסד לביטוח לאומי ותמכנו את התביעה בחוות דעת מומחה רפואי מתאים.

בהמלצת ביהמ"ש, שלא חסך הערותיו בעניין הסיכונים הצפויים בניהול ההליך, בין היתר ובעיקר מבחינת ההתיישנות, כמו גם התנהלות התובעים (הן הלקוח והן הביטוח הלאומי), פנינו לגישור.

לאחר הליך גישור מוצלח עלה בידינו להשיג עבור הלקוח פיצוי בסך של 285,0000 - וזאת מעבר לתגמולי הביטוח הלאומי המשמעותיים (למעלה מ-11 מליון ש"ח כאמור) שהוא קיבל, מקבל ויקבל ולמרות טענותיהם הלא מבוטלות של הנתבעים.

גם אתם סבורים שהתיק שלכם אבוד? לא בהכרח!

פנו עוד היום למשרדנו ונשמח לבדוק ולסייע לכם במימוש ומיצוי זכויותיכם.





צפייה 10 תגובות

a man trying to stay balanced on a wire
balancing on a wire

פעמים רבות אירוע נזק גוף שבגינו קמה עילת תביעה, בין אם מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (כאשר מדובר בתאונת דרכים) ובין אם מכוח פקודת הנזיקין, מקים גם זכאות לקבלת תגמולים (תשלומים) מהמוסד לביטוח לאומי.

לרוב מדובר במקרים של "תאונות עבודה", אך לא רק ובהכרח, שכן גם נפגע שסובל ממספר פגימות, חלקן מאירוע\ים תאונתי\ים וחלקן מגורמים אחרים - אפילו תחלואתיים ו/או טבעיים, יכול להיות זכאי לתגמולי ביטוח מביטוח לאומי במסגרת תביעה לנכות כללית. כך גם, למשל, במקרים של שר"מ (גמלת שירותים מיוחדים) או גמלה סיעודית.

במקרים שכאלה נשאלת השאלה מה היחס ומה ההשלכה של זכאות לקבלת תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי על הנזק ועל סכום הפיצוי שנקבל.

סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 קובע בעניין זה כי - "היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה".

במילים אחרות, המוסד לביטוח לאומי זכאי, עקרונית, באותם מקרים שבהם קיימת עילת תביעה כלפי צד ג' בגין נזקים לנפגע שלהם אחראי צד ג', לתבוע מאותו צד ג' פיצוי על הגמלה ששילם ו/או שהוא עתיד לשלם (גמלה מהוונת) לנפגע.

כפועל יוצא מההוראה הנ"ל, ומכוח העקרונות של מניעת "כפל פיצוי" לנפגע מחד ומניעת חיוב המזיק ביותר מ-100% מהנזק שגרם מאידך, לא יפוצה הנפגע "פעמיים" בגין אותו נזק (פעם מהמזיק ופעם מביטוח לאומי) ולא יחוייב המזיק פעמיים (פעם כלפי הנפגע ופעם כלפי המוסד), כך שמבחינה אופרטיבית משמעות הדבר היא שמהנזק לנפגע ינוכו (יופחתו) התגמולים ששילם ו/או ישלם לו המוסד לביטוח לאומי בקשר לפגיעתו באירוע.

המזיק ישלם, עקרונית, לנפגע כפיצוי את ההפרש שבין הנזק לתגמולים, ולמוסד לביטוח לאומי ישלם המזיק, עקרונית, פיצוי (שיבוב) בגובה שיעור התגמולים. סה"כ יקבל הנפגע 100% מנזקו והמזיק ישלם 100% מהנזק שגרם (בחלקו לנפגע ובחלקו לביטוח לאומי).

כך, למשל, אם ה"נזק" שנגרם לנפגע באירוע מוערך בכ-100,000 ש"ח והנפגע מקבל מהמוסד לביטוח לאומי תגמולים בשיעור של 50,000 ש"ח בקשר לאירוע, יקבל הניזוק פיצוי מהמזיק בסך 50,000 ש"ח (100,000 ש"ח נזק בניכוי 50,000 ש"ח תגמולים) והביטוח הלאומי יקבל מהמזיק פיצוי (שיבוב) בגין 50,000 ש"ח תגמולים ששילם\ישלם.

עד כאן הכל פשוט, אך מה קורה כאשר סכומי התגמולים שמקבל ו/או יקבל הנפגע "בולעים" את הנזק?

חשוב להבין תחילה מה הכוונה במונח "בליעה". בראש ובראש המונח בליעה מתייחס למצב שבו תגמולי המל"ל שווים לנזק או גדולים ממנו, שאז מדובר מבחינה זו בבליעה מלאה או בליעה לכל דבר ועניין. ואולם, מצב של "בליעה" מתקיים, הלכה למעשה, בכל מקרה שבו ההפרש בין הנזק לבין תגמולי הביטוח הלאומי נמוך מ-25%.

כדי להבין את הדברים נביא את הדוגמא הבא: נניח שוב שהנזק עומד על 100,000 ש"ח אלא שהפעם תגמולי הביטוח הלאומי עומדים על 90,000 ש"ח. לכאורה, לא מדובר ב"בליעה" שכן יש הפרש\פער של 10,000 ש"ח בין הנזק לבין התגמולים "לטובת" הנזק, אלא שההפרש\הפער של 10,000 ש"ח קטן מ-25% מהנזק (25,000 ש"ח) ולכן גם מצב זה ייחשב לצורך העניין כ"בליעה".

למה זה חשוב ומה זה בעצם משנה לנו בכלל אם יש "בליעה" או אין?

לכאורה, במקרה של בליעה אין הנפגע זכאי לפיצוי נוסף כלשהו, אלא שבנקודה זו בא סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי וקובע כי:

"(א) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי סעיף 328(א), לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על 75% מסך כל הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד (בסעיף זה - סך כל הפיצויים), והזכאי לגמלה יהיה זכאי ליתרה.

(ב) הוגשה תביעת המוסד לפי סעיף 328(א) ובאותה שעה לא הוגשה תביעת הזכאי לגמלה לפיצויים נגד הצד השלישי, יודיע המוסד לזכאי לגמלה על הגשת תביעתו כאמור; לא עשה כן והתבררה התביעה בלי שהזכאי לגמלה היה בעל דין בה, והמוסד גבה בעקבות פסק דין שניתן בתביעה סכום העודף על 75% מסך כל הפיצויים, ישלם המוסד לזכאי לגמלה את הסכום העודף.

(ג) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד הצד השלישי, ובאותה שעה לא הוגשה תביעת המוסד לפי סעיף 328(א), והזכאי לגמלה הודיע למוסד על הגשת תביעתו, יהא הזכאי לגמלה זכאי לפחות ל- 25% מסך כל הפיצויים שנפסקו באותה תביעה."

סעיף 330 נועד לתמרץ נפגעים לשתף פעולה עם המוסד לביטוח לאומי בבירור תביעתו, ולכן בא ונותן "צ'ופר" לנפגע, וזאת כחריג לכלל פיו הנפגע לא יפוצה יותר מנזקו.

בהתקיים הוראות הסעיף - הביטוח לאומי יהיה זכאי לתבוע שיבוב רק בגובה 75% מסך כל הפיצויים ואילו הנפגע יהיה זכאי לקבל את יתרת ה-25% מסך כל הפיצויים וזאת כלפי צד ג' בלבד (לא כלפי מעביד - על כך נדון בהרחבה בהזדמנות אחרת) .

במילים אחרות: במקרה של בליעה יכול הנפגע לקבל עקרונית פיצוי בשיעור של 125% מהנזק ולא 100% ולכן גם במקרה של בליעה יכול הנפגע להיות זכאי עדיין לקבל פיצוי כספי!

חשוב לדעת ולהדגיש מייד:

1. לא בכל מקרה יהיה זכאי הנפגע ל-25% מסך כל הפיצויים במקרה של בליעה!

2. יש פעולות שיש לבצע כדי להיות זכאי ל-25% ושאם לא יינקטו עלולים לגרום לכך שהנפגע לא יקבל 25% מסך כל הפיצויים במקרה של בליעה, אפילו אם זכאי לכך עקרונית!

3. לא תמיד יהיה "כדאי" להגיש תביעה כאשר יש תגמולי מל"ל ברקע!

4. חשוב לתכנן ולדעת ולהעריך את הנתונים כולל תגמולי ביטוח לאומי והסיכויים והסיכונים לפני שמחליטים להגיש תביעה ובוודאי לנהל הליך!

פנו אלינו עוד היום להתייעצות ראשונית ונעזור לכם לפסוע בדרך הנכונה והבטוחה לקבלת הפיצוי הכספי המקסימאלי המגיע לכם!

11 צפיות0 תגובות
  • זרחי-יידוב, משרד עו"ד

שמחים לבשר על הסכם פשרה בתביעה שניהל משרדנו, שהסתיימה בפיצוי עבור שני בני זוג שנפגעו בתאונות דרכים, בסך כולל (שכ"ט והוצאות) של 1,355,150 ש"ח!

את התביעה הגשנו בגין 3 תאונות דרכים, סמוכות יחסית זו לזו, שבהן נפגע בן הזוג (שתיים מהן הוכרו גם כתאונות עבודה) ושבגין פגיעתו המשולבת בשלושתן נקבעה לו נכות אורתופדית צמיתה משוקללת בשיעור של 19%.

בת הזוג נפגעה עם בן הזוג בתאונה אחת מתוך השלוש, ונגרמו לה נכויות במספר תחומים רפואיים - אורתופדית - 3.334%; אא"ג - 2%; פיברומיאלגיה -10% ; נפשית 20% זמנית עם צפי לשיפור והטבה לאחר קבלת טיפולים עד כדי הפחתת הנכות ל-10% בלבד.

גם במקרה זה לא חסכנו זמן ומאמצים, לא ויתרנו ולא התפשרנו, והתקדמנו עקב לצד אגודל בבניית וניהול התיק, כולל הפניית הלקוחות לביצוע בדיקות ומעקבים רפואיים נוספים ובקשות למינוי מומחים רפואיים נוספים, שהוכיחו את עצמן בסופו של יום, ואף פעלנו להגיש ראיות, עד להבשלת התיק למצב שאפשר לנו לסיימו בתוצאה משביעת רצון.

ממשיכים בכל הכוח קדימה!



179 צפיות0 תגובות

שליחת פנייה

תודה!

פרטי התקשרות

זרחי-יידוב, משרד עורכי דין

רחוב בן יהודה 34, 'מגדל העיר', קומה 9 (יש מעלית), ירושלים, מיקוד 9423001

טל' משרד: 02-6236333

נייד אבי: 054-4956536

נייד ירון: 0544-810614

פקס':02-6234219

 

דוא"ל: office@yeza-law.com