judge gavel

הבלוג והפוסטים שלנו

בבלוג שלנו אנו מעלים פוסטים בנושאים אקטואליים, חשובים 
 או מעניינים בכלל, ומעולמנו המקצועי ומתחומי עיסוקינו במיוחד, או בכלל מעולם המשפט, שכדאי גם ללקוחות, או סתם למי שאינו משפטן, אך מגלה עניין בתחום, לקרוא ולדעת, אפילו אם זה רק לצורכי השכלה וידע כללי

חיפוש

a man trying to stay balanced on a wire
balancing on a wire

פעמים רבות אירוע נזק גוף שבגינו קמה עילת תביעה, בין אם מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (כאשר מדובר בתאונת דרכים) ובין אם מכוח פקודת הנזיקין, מקים גם זכאות לקבלת תגמולים (תשלומים) מהמוסד לביטוח לאומי.

לרוב מדובר במקרים של "תאונות עבודה", אך לא רק ובהכרח, שכן גם נפגע שסובל ממספר פגימות, חלקן מאירוע\ים תאונתי\ים וחלקן מגורמים אחרים - אפילו תחלואתיים ו/או טבעיים, יכול להיות זכאי לתגמולי ביטוח מביטוח לאומי במסגרת תביעה לנכות כללית. כך גם, למשל, במקרים של שר"מ (גמלת שירותים מיוחדים) או גמלה סיעודית.

במקרים שכאלה נשאלת השאלה מה היחס ומה ההשלכה של זכאות לקבלת תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי על הנזק ועל סכום הפיצוי שנקבל.

סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 קובע בעניין זה כי - "היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה".

במילים אחרות, המוסד לביטוח לאומי זכאי, עקרונית, באותם מקרים שבהם קיימת עילת תביעה כלפי צד ג' בגין נזקים לנפגע שלהם אחראי צד ג', לתבוע מאותו צד ג' פיצוי על הגמלה ששילם ו/או שהוא עתיד לשלם (גמלה מהוונת) לנפגע.

כפועל יוצא מההוראה הנ"ל, ומכוח העקרונות של מניעת "כפל פיצוי" לנפגע מחד ומניעת חיוב המזיק ביותר מ-100% מהנזק שגרם מאידך, לא יפוצה הנפגע "פעמיים" בגין אותו נזק (פעם מהמזיק ופעם מביטוח לאומי) ולא יחוייב המזיק פעמיים (פעם כלפי הנפגע ופעם כלפי המוסד), כך שמבחינה אופרטיבית משמעות הדבר היא שמהנזק לנפגע ינוכו (יופחתו) התגמולים ששילם ו/או ישלם לו המוסד לביטוח לאומי בקשר לפגיעתו באירוע.

המזיק ישלם, עקרונית, לנפגע כפיצוי את ההפרש שבין הנזק לתגמולים, ולמוסד לביטוח לאומי ישלם המזיק, עקרונית, פיצוי (שיבוב) בגובה שיעור התגמולים. סה"כ יקבל הנפגע 100% מנזקו והמזיק ישלם 100% מהנזק שגרם (בחלקו לנפגע ובחלקו לביטוח לאומי).

כך, למשל, אם ה"נזק" שנגרם לנפגע באירוע מוערך בכ-100,000 ש"ח והנפגע מקבל מהמוסד לביטוח לאומי תגמולים בשיעור של 50,000 ש"ח בקשר לאירוע, יקבל הניזוק פיצוי מהמזיק בסך 50,000 ש"ח (100,000 ש"ח נזק בניכוי 50,000 ש"ח תגמולים) והביטוח הלאומי יקבל מהמזיק פיצוי (שיבוב) בגין 50,000 ש"ח תגמולים ששילם\ישלם.

עד כאן הכל פשוט, אך מה קורה כאשר סכומי התגמולים שמקבל ו/או יקבל הנפגע "בולעים" את הנזק?

חשוב להבין תחילה מה הכוונה במונח "בליעה". בראש ובראש המונח בליעה מתייחס למצב שבו תגמולי המל"ל שווים לנזק או גדולים ממנו, שאז מדובר מבחינה זו בבליעה מלאה או בליעה לכל דבר ועניין. ואולם, מצב של "בליעה" מתקיים, הלכה למעשה, בכל מקרה שבו ההפרש בין הנזק לבין תגמולי הביטוח הלאומי נמוך מ-25%.

כדי להבין את הדברים נביא את הדוגמא הבא: נניח שוב שהנזק עומד על 100,000 ש"ח אלא שהפעם תגמולי הביטוח הלאומי עומדים על 90,000 ש"ח. לכאורה, לא מדובר ב"בליעה" שכן יש הפרש\פער של 10,000 ש"ח בין הנזק לבין התגמולים "לטובת" הנזק, אלא שההפרש\הפער של 10,000 ש"ח קטן מ-25% מהנזק (25,000 ש"ח) ולכן גם מצב זה ייחשב לצורך העניין כ"בליעה".

למה זה חשוב ומה זה בעצם משנה לנו בכלל אם יש "בליעה" או אין?

לכאורה, במקרה של בליעה אין הנפגע זכאי לפיצוי נוסף כלשהו, אלא שבנקודה זו בא סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי וקובע כי:

"(א) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי סעיף 328(א), לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על 75% מסך כל הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד (בסעיף זה - סך כל הפיצויים), והזכאי לגמלה יהיה זכאי ליתרה.

(ב) הוגשה תביעת המוסד לפי סעיף 328(א) ובאותה שעה לא הוגשה תביעת הזכאי לגמלה לפיצויים נגד הצד השלישי, יודיע המוסד לזכאי לגמלה על הגשת תביעתו כאמור; לא עשה כן והתבררה התביעה בלי שהזכאי לגמלה היה בעל דין בה, והמוסד גבה בעקבות פסק דין שניתן בתביעה סכום העודף על 75% מסך כל הפיצויים, ישלם המוסד לזכאי לגמלה את הסכום העודף.

(ג) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד הצד השלישי, ובאותה שעה לא הוגשה תביעת המוסד לפי סעיף 328(א), והזכאי לגמלה הודיע למוסד על הגשת תביעתו, יהא הזכאי לגמלה זכאי לפחות ל- 25% מסך כל הפיצויים שנפסקו באותה תביעה."

סעיף 330 נועד לתמרץ נפגעים לשתף פעולה עם המוסד לביטוח לאומי בבירור תביעתו, ולכן בא ונותן "צ'ופר" לנפגע, וזאת כחריג לכלל פיו הנפגע לא יפוצה יותר מנזקו.

בהתקיים הוראות הסעיף - הביטוח לאומי יהיה זכאי לתבוע שיבוב רק בגובה 75% מסך כל הפיצויים ואילו הנפגע יהיה זכאי לקבל את יתרת ה-25% מסך כל הפיצויים וזאת כלפי צד ג' בלבד (לא כלפי מעביד - על כך נדון בהרחבה בהזדמנות אחרת) .

במילים אחרות: במקרה של בליעה יכול הנפגע לקבל עקרונית פיצוי בשיעור של 125% מהנזק ולא 100% ולכן גם במקרה של בליעה יכול הנפגע להיות זכאי עדיין לקבל פיצוי כספי!

חשוב לדעת ולהדגיש מייד:

1. לא בכל מקרה יהיה זכאי הנפגע ל-25% מסך כל הפיצויים במקרה של בליעה!

2. יש פעולות שיש לבצע כדי להיות זכאי ל-25% ושאם לא יינקטו עלולים לגרום לכך שהנפגע לא יקבל 25% מסך כל הפיצויים במקרה של בליעה, אפילו אם זכאי לכך עקרונית!

3. לא תמיד יהיה "כדאי" להגיש תביעה כאשר יש תגמולי מל"ל ברקע!

4. חשוב לתכנן ולדעת ולהעריך את הנתונים כולל תגמולי ביטוח לאומי והסיכויים והסיכונים לפני שמחליטים להגיש תביעה ובוודאי לנהל הליך!

פנו אלינו עוד היום להתייעצות ראשונית ונעזור לכם לפסוע בדרך הנכונה והבטוחה לקבלת הפיצוי הכספי המקסימאלי המגיע לכם!

3 צפיות0 תגובות
  • זרחי-יידוב, משרד עו"ד

שמחים לבשר על הסכם פשרה בתביעה שניהל משרדנו, שהסתיימה בפיצוי עבור שני בני זוג שנפגעו בתאונות דרכים, בסך כולל (שכ"ט והוצאות) של 1,355,150 ש"ח!

את התביעה הגשנו בגין 3 תאונות דרכים, סמוכות יחסית זו לזו, שבהן נפגע בן הזוג (שתיים מהן הוכרו גם כתאונות עבודה) ושבגין פגיעתו המשולבת בשלושתן נקבעה לו נכות אורתופדית צמיתה משוקללת בשיעור של 19%.

בת הזוג נפגעה עם בן הזוג בתאונה אחת מתוך השלוש, ונגרמו לה נכויות במספר תחומים רפואיים - אורתופדית - 3.334%; אא"ג - 2%; פיברומיאלגיה -10% ; נפשית 20% זמנית עם צפי לשיפור והטבה לאחר קבלת טיפולים עד כדי הפחתת הנכות ל-10% בלבד.

גם במקרה זה לא חסכנו זמן ומאמצים, לא ויתרנו ולא התפשרנו, והתקדמנו עקב לצד אגודל בבניית וניהול התיק, כולל הפניית הלקוחות לביצוע בדיקות ומעקבים רפואיים נוספים ובקשות למינוי מומחים רפואיים נוספים, שהוכיחו את עצמן בסופו של יום, ואף פעלנו להגיש ראיות, עד להבשלת התיק למצב שאפשר לנו לסיימו בתוצאה משביעת רצון.

ממשיכים בכל הכוח קדימה!



172 צפיות0 תגובות
  • זרחי-יידוב, משרד עו"ד

לפי נתונים שפרסמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נכון ליום 2.6.2019 עולה, בין היתר, התמונה הבאה:

א. שיעור מעורבות האוטובוסים בתאונות לא השתנה באופן מהותי בשמונה השנים האחרונות, והוא הגבוה ביותר עבור תאונות חמורות ל-10,000 כלי רכב מכלל סוגי הרכב

ב. סוגי התאונה הנפוצים בתאונות חמורות הם פגיעה בהולך רגל, פגיעה בתוך כלי הרכב (נוסעי אוטובוס) ופגיעה ברכב נע.

ג. שיעור ההרוגים והפצועים קשה בני 65 +בתאונות במעורבות אוטובוס כהולכי רגל (34%) וכנוסעי אוטובוס (47%) גבוה משיעורם באוכלוסייה (11%)

ד. הולכי הרגל שנפצעו בתאונות במעורבות אוטובוסים מהווים כ- 8% מסך הולכי הרגל הנפגעים באופן חמור.

ואומנם אחד המקרים היותר שכיחים בהם אנו נתקלים הוא של אנשים מבוגרים (אך לא רק) שנפגעים בתאונה עם מעורבות של אוטובוס.

לעיתים מדובר בתאונות "קלאסיות" של פגיעה כהולכי רגל או פגיעה של אוטובוס ברכב אחר או מרכב אחר, אך פעמים רבות מדובר במקרים שבהם הפגיעה פחות "ברורה" ויותר קשה להבנה, במובן של היותה "תאונת דרכים".

זאת, למשל, במקרים של פגיעה כתוצאה מסגירה או פתיחה של דלת אוטובוס, בזמן עליה או ירידה במדרגות או כניסה\יציאה מהאוטובוס ואפילו תוך כדי ישיבה באוטובוס וכתוצאה מהאצה פתאומית או בלימה חזקה.

לכך נוסיף כי, לצערנו, פעמים רבות, ודווקא בגלל שמדובר לרוב באוכלוסייה מוחלשת ומבוגרת שעושה שימוש תדיר באוטובוסים, פגיעות רבות "חומקות תחת הרדאר" מבלי שהנפגעים מודעים בכלל לכך שהם עברו "תאונת דרכים" וכי ייתכן והם זכאים לפיצוי כספי בהתאם.

חשוב שכולנו - מבוגרים אך גם "צעירים" שנוסעים באוטובוסים (או שלהם הורים או סבים וסבתות שנוסעים באוטובוסים) כאחד – נהיה מודעים וניתן דעתנו לכל פגיעה שהיא בהקשר כלשהו של אוטובוס, נפעל ונבצע את כל הפעולות הדרושות באופן מיידי ובצורה שתאפשר לנו, בהמשך, לטעון לפגיעה ואף להגיש תביעה בגין תאונה, ואם יש ספק כלשהו - נתייעץ בהקדם האפשרי עם עו"ד בקיא בתחום.

אז מה לעשות "ת'כלס"?

א. נפגעתם, או שקרוב משפחה שלכם, נפגע באיזשהו הקשר של אוטובוס - דבר ראשון תעדו.

תעדו את האירוע, תעדו את הפגיעה, תעדו את האוטובוס (במיוחד מספר קו ומספר רישוי), תעדו את החבלות, תעדו את פרטי הנהג, תעדו ה-כ-ל(!) וכמה שיותר - עד כמה שניתן כמובן.

תמונה שווה אלף מילים (וגם הקלטה יעילה לא פחות) אך לא תמיד אפשר לצלם תמונות או להקליט (בוודאי אם אנחנו אלה שנפגעו ואנחנו בסוג של "הלם" או שנפגענו קשה או שאין איתנו מישהו אחר שיכול לעזור לנו). אפשר להסתפק גם ברישום, שלנו או של מישהו אחר בסביבה. בקשו מהנהג או מאחד הנוסעים לרשום את פרטי הנהג והרכב (אפיל על פתק) ושמרו את הרישום.

ב. בדקו סביבכם האם היו עדים לאירוע (לרוב יש לפחות נוסע אחד נוסף באוטובוס שיכול להיות שראה את המקרה). הקפידו לקבל גם מהעדים את פרטיהם, כולל מספר תעודת זהות, כתובת ומספר טלפון למקרה ותבוא "הכחשה" כלשהי של התאונה בהמשך ותידרשו לעדות (לצערנו לא אחת נתקלנו בהכחשה סתמית של התאונה ע"י הנהג ו/או חב' הביטוח כאשר יש דרישה\תביעה לפיצוי על הפרק ולא אחת נוצר קושי לאתר עדים שפרטיהם היו חסרים).

ג. הקפידו לרשום בהקדם האפשרי את המסלול שעבר האוטובוס והיכן קרתה התאונה. הקפידו לרשום היכן עליתם על האוטובוס (רחוב ותחנה). אם התאונה קרתה בתחנה מסויימת או ליד תחנה מסויימת – רשמו גם באיזו תחנה או ליד איזו תחנה קרתה התאונה. אם התאונה קרתה במהלך נסיעה - רשמו באיזה רחוב\כביש קרתה ועד כמה שניתן בין איזו תחנה לאיזו תחנה. גם מידע זה יסייע לאשר את התרחשות התאונה ויאפשר להתמודד בצורה טובה יותר עם ניסיונות הכחשה.

ד. שמרו את כרטיס הנסיעה שמהווה הוכחה לנסיעה שלכם באוטובוס ושבו גם רשומים, לרוב ובין היתר, פרטי האוטובוס, תאריך ושעת הנסיעה. למקרה ולא הספקתם או שכחתם לתעד, ניתן להוציא גם בדיעבד תדפיס של נסיעות אחרונות, ויש לעשות זאת בהקדם האפשרי.

ה. פנו לבדיקה רפואית ולקבלת טיפול רפואי בהקדם האפשרי לאחר התאונה. ככל שלא נדרש פינוי באמבולנס – פנו ביוזמתכם וסמוך ככל הניתן לאחר התאונה לבדיקה בטרם או אפילו בקופ"ח.

גם אם אתם חושבים שלא קרה משהו רציני והכאבים יחלפו אם רק תנוחו קצת ועם משככי כאבים - פנו להיבדק, אם לא מייד – אז לפחות בסמוך ככל הניתן לאחר התאונה.

אין לכם כוח להיסחב לקופת חולים\טרם או שכואב לכם מדי ללכת - בקשו מקרוב משפחה או חבר שייקח אתכם או קחו מונית ואם גם זה לא אפשרי - נצלו את הטכנולוגיה והקדמה. צרו קשר טלפוני עם רופא המשפחה שלכם או בקשו בדיקה טלפונית או בדיקה באמצעות וידיאו עם רופא בהקדם האפשרי.

התאונה קרתה בדיוק לפני שבת או כניסת חג ואתם שומרים - אותו כנ"ל. צרו קשר עם רופא באמצעים אחרים לפני כניסת השבת\החג ומבלי לצאת מהבית, ואם גם זה לא מתאפשר - פנו לבדיקה ולקבלת טיפול רפואי בצאת השבת\החג או בסמוך ככל הניתן לאחר מכן.

ו. זכרו והקפידו לציין בכל פניה ובוודאי בכל פניה לבדיקה וטיפול רפואיים כי מדובר בתאונת דרכים עם אוטובוס או באוטובוס ואת נסיבות הפגיעה.

ז. הקפידו לציין את כל הפגיעות וכל התלונות מהן אתם סובלים (גם אם מדובר במשהו "קטן" או "שולי" לדעתכם). מה שלא נרשם מייד או בסמוך לאחר התאונה יהיה קשה להוכיח קשר בינו לבין התאונה לאחר מכן.

ח. דרשו לקבל העתק של כל בדיקה וביקור (כולל צילומים ובדיקות דימות אחרות, ככל שבוצעו) ובדקו היטב שכל תלונותיכם וכל הפרטים שמסרתם אכן רשומים בטרם תעזבו את המקום.

ט. ככל ולא נרשם משהו ממה שציינתם – התעקשו על כך שהרישום יתוקן!

י. אם לא הגיעה\הוזמנה משטרה למקום ולא מולא דו"ח\נגבו הודעות ע"י השוטרים – פנו ביוזמתכם למשטרה ודווחו על האירוע. הקפידו למלא בדיווח את מספר הרישוי, מספר הקו ומקום התאונה ונסיבות התאונה. אנו ממליצים להתייעץ עם עו"ד בטרם מילוי דו"ח המשטרה.

יא. אנו ממליצים שלא לפנות ישירות לחב' האוטובוסים בהודעה\דיווח על התאונה לפני שמתייעצים עם עו"ד.

יב. פנו לעו"ד בקיא בתחום בהקדם האפשרי ואפילו בזמן אמת!.


ייעוץ ומתן ליווי צמוד של עו"ד חשובים מהרגע הראשון ועשויים להיות קריטיים להתנהלות נכונה ולהצלחת תביעתכם.


בהצלחה!

6 צפיות0 תגובות

שליחת פנייה

תודה!

פרטי התקשרות

זרחי-יידוב, משרד עורכי דין

רחוב בן יהודה 34, 'מגדל העיר', קומה 10 (יש מעלית), ירושלים, מיקוד 9423001

טל' משרד: 02-6236333

נייד אבי: 054-4956536

נייד ירון: 0544-810614

פקס':02-6234219

 

דוא"ל: office@yeza-law.com